גירושין הוא תהליך מאתגר הכולל לא רק פרידה רגשית אלא גם חלוקה של נכסים ומשאבים משותפים. השגת חלוקה הוגנת והוגנת של משאבים חיונית כדי להבטיח ששני הצדדים יוכלו להתקדם באופן עצמאי. מאמר זה בוחן את אופן איזון המשאבים בין בני זוג במהלך גירושין, את הגורמים הנחשבים על ידי בתי המשפט, ואת העקרונות המנחים את קבלת ההחלטות בחלוקת הנכסים.
ככלל, כאשר מדברים על חלוקת נכסים משותפים, הכוונה היא לנכסים מכל סוג, אשר משותפים לשני הצדדים. לרבות, נכסי מקרקעין, נכסים ניידים, זכויות פנסיוניות, מוניטין וקופות גמל, אופציות ומניות (אשר חלוקתן מורכבת יותר)
במקרים בהם לאחד מבני הזוג יש משאבים כספיים רבים יותר או שולט ברוב הנכסים, עורך דין לדיני משפחה ממלא תפקיד מכריע בהגנה על צדדים פגיעים. עורך דין לדיני משפחה נותן עדיפות לרווחת לקוחותיו, במיוחד כאשר קיימים חוסר איזון כוחות בתוך הנישואין.
הערכה מקיפה של נכסים:
הישג משמעותי של עורך דין לדיני משפחה, הוא ביצוע הערכה יסודית של נכסי בני הזוג. מדובר בזיהוי והערכת כל המשאבים המוחשיים והבלתי מוחשיים, לרבות נדל"ן, השקעות, עסקים, חשבונות פרישה, חובות ועוד. על ידי אי השארת אבן אחת על כנה, עורך דין לדיני משפחה יכול לספק תמונה מדויקת של הנכסים ולטעון לחלוקה שוויונית.
כדי להשיג את התוצאות הטובות ביות האפשריות, לעיתים נדרש עורך דין לדיני משפחה לשתף פעולה עם אני מקצוע פיננסיים, כגון רואה חשבון משפטי אשר עורך תחשיב לגבי כל הנכסים, הרכוש והזכויות, על מנת להשיג את כל הזכויות עבור הלקוח.
כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר האפשריות באיזון משאבים, עורכי דין גירושין משתפים פעולה לעתים קרובות עם אנשי מקצוע פיננסיים, כגון רואי חשבון משפטיים או מתכננים פיננסיים.
לעיתים עורך דין לדיני משפחה נדרש לבצע חקירה כלכלית באמצעות משרד חקירות, בכדי לחשוף את כל הרכוש, גם זה שנעשה ניסיון להחביאו על ידי הצד השני.
מומחים אלו מספקים תובנות חשובות לגבי עניינים פיננסיים מורכבים, כולל נכסים נסתרים, השלכות מס ותכנון פיננסי לטווח ארוך. על ידי מינוף המומחיות שלהם, עורך דין לדיני משפחה יכול להבטיח הבנה מדויקת ומקיפה יותר של ההיבטים הפיננסיים.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר חל על בני זוג אשר נישאו לאחר 1.1.74 הוא החוק המנחה משרד עורך דין לענייני משפחה, בבואו לבחון כיצד תתבצע חלוקת הנכסים ואיזון המשאבים.
סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר על פיו משרד עורך דין לענייני משפחה יבחן את העניין הספציפי אשר עומד לפניו, קובע כי נכסיהם של בני זוג יחולקו באופן שווה בעת הגירושין. זאת למעט נכסים אשר אינם ברי איזון, לדוגמא: ירושה אשר קיבל אחד מהצדדים, רכוש אשר היה שייך לאחד מהצדדים לפני הנישואין, רכוש שבני הזוג קבעו ביניהם בכתב, שלא יאוזן במסגרת איזון משאבים ועוד. קיימים מקרים חריגים לעניין נכסים אשר אינם ברי איזון, בהם בית המשפט קובע כי יש לאזן אותם במסגרת איזון המשאבים.
חלוקה שוויונית:
כאמור, עקרון החלוקה השוויונית מנחה את חלוקת הנכסים והמשאבים במהלך גירושין. עיקרון זה נועד להבטיח הקצאה הוגנת וצודקת של משאבים כספיים ורכושיים.
גם חובות והתחייבויות שנצברו במהלך הנישואין, מחולקות בין בני הזוג כחלק מתהליך חלוקת הנכסים.
חריגה מחלוקה שוויונית
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 מסמיך את בית המשפט להחליט על איזון משאבים בהתאם לנסיבות. הפסיקה ברובה קובעת כי כושר השתכרות אינו "נכס" אך יכול להשפיע על עריכת איזון שאינו שוויוני.
פוטנציאל השתכרות עתידי יחושב במסגרת איזון המשאבים. בית המשפט מעריך את כושר ההשתכרות העתידי של כל אחד מבני הזוג. אם לאחד מבני הזוג יש פוטנציאל הכנסה גבוה משמעותית, בית המשפט רשאי לקחת זאת בחשבון בעת חלוקת הנכסים.
בית המשפט יתחשב בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מהצדדים.
הפסיקה קבעה קריטריונים המצדיקים פסיקת הפרשי השתכרות. היכולת של בן זוג להגדיל את כושר השתכרותו היא תוצאה של משתנים רבים שיש להביא בחשבון בעת הפירוד. בין המשתנים יתחשבו בתרומה והקרבה של בן הזוג השני למען בניית הבסיס הכלכלי, זאת כאשר במשך שנות הנישואין נוצר פער משמעותי ביכולת ההשתכרות. כאשר בן זוג הקריב את מיטב שנותיו למען הבית והתפתחות בן הזוג האחר, יזכה לשווי כסף בעת הפרידה.
קיימת פסיקה שקובעת כי במקרים חריגים, לבית משפט לענייני משפחה יש שקול דעת רחב לפסוק הפרשי השתכרות, גם כאשר לא הוכח ויתור או הקרבה משמעותיים של בן זוג אחד לטובת משנהו.
