תביעת אבהות היא תביעה אשר מוגשת בבית משפט לענייני משפחה ואשר מטרתה קבלת פסק דין הצהרתי אשר מצהיר כי התובע הינו אביו של הילד.
תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת בהסכמת שני הצדדים.
התביעה יכולה להיות מוגשת ע"י כל אחד מההורים, כאשר לא קיימת ביניהם הסכמה: תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת כאשר אב מתכחש לאבהותו ומבקש להתחמק מתשלום מזונות. תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת כאשר האם טוענת כי אביו של הילד אינו אביו.
תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת ע"י הילד עצמו כאשר הינו קטין, באמצעות אפוטרופוס וכאשר הוא בגיר.
כאשר שני הורי ילד הינם אזרחי ישראל, גם אם אינם נשואים, ירשמו בתעודת הלידה של הוולד, על פי הצהרתם כי הינם הורי הנולד.
כאשר האב הינו אזרח זר או כאשר האם הינה אזרחית זרה, משרד הפנים יסרב לרשום את שם האב בתעודת הלידה של הנולד וידרשו הוכחות לאבהות באמצעות בדיקה גנטית.
כאשר אחד מן ההורים הינו אזרח זר, וברצון האב להירשם כאבי הילד, יהא על ההורים להגיש תביעת אבהות.
כאמור, לצורך רישום במשרד הפנים, בני הזוג חייבים לבצע בדיקה גנטית אשר תוכיח את טענת האב כי הינו אבי הילד.
בישראל ניתן לבצע בדיקה גנטית רק באישור בית משפט.
גם כאשר שני הצדדים מסכימים לביצוע בדיקת אבהות, יש להגיש את התביעה להכרה באבהות כאשר הינה מנוסחת באופן מפורט ומקצועי, ובאופן אשר יביא לתוצאה המבוקשת. על כן, יש להגיש את התביעה לאבהות באמצעות עורך דין אשר בקיא בנושא.
תביעת אבהות כרוכה בהליך בירוקרטי ועשויה להיתקל בקשיים.
תביעת אבהות מוגשת בבית משפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוט מקום המגורים המשותף האחרון של ההורים, או מקום מגורי הילד.
קביעת האבהות תהיה על ידי צו בית משפט אשר יורה על עריכת בדיקה גנטית. הבדיקה הגנטית מבוצעת במעבדה לסיווג רקמות בבית חולים.
באם קיים חשש שלאור תוצאות הבדיקה הגנטית הילד יוכר כממזר לפי ההלכה היהודית, או כאשר עלול להיגרם נזק לילד לפי הלכה על פי דתו, אזי בית משפט לא יורה על מתן צו לבדיקה גנטית.
