המשרד עוסק בתחומים הבאים:
ישוב סכסוך:
החוק להסדר התדיינות במשפחה קובע כי בטרם תוגש תביעה בין בני זוג, יש תחילה לפתוח הליך ישוב סכסוך. הליך זה בא לסייע לבני זוג לייתר את ההתדיינות בערכאה משפטית ולהגיע להסכמות בענייני הגירושין.
לאחר פתיחת הליך ישוב סכסוך הצדדים יופנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, בהתאם לערכאה אשר אליה הוגשה הבקשה. הצדדים יוזמנו לפגישות עד 4 פגישות, בהן ינסו בעלי המקצוע לראות באם ניתן לגשר בין הצדדים ולהגיע להסכמות. במהלך קיום הפגישות, לא ניתן יהיה להגיש תביעות, אלא לסעדים דחופים. במידה והצדדים הגיעו להסכמות, אזי יפנו לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין, לאשר את ההסכם. באם הצדדים לא הגיעו להסכמות יוכלו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין, לניהול הליך הגירושין. במשך 15 ימים מסגירת הליך ישוב הסכסוך, הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יוכל להגיש תביעות, לערכאה אשר יבחר, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין.
מרוץ סמכויות:
מרוץ הסמכויות בדיני משפחה נובע מסמכות מקבילה שיש לבית הדין ולבית המשפט לענייני משפחה. הצד שהגיש את התביעה ראשון, הוא זה שיבחר היכן יתנהל ההליך המשפטי, האם בבית הדין או בבית משפט לענייני משפחה. קיימת חשיבות רבה איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין. קיימים הבדלים בין הגישות בשתי ערכאות, דבר אשר משפיע על תוצאות ההליך. בחירה נכונה של הערכאה תביא לתוצאות טובות יותר בסיום ההליך. קיימים מקרים ונסיבות בהם ההמלצה תהיה לפנות לבית משפט לענייני משפחה ומקרים אחרים בהם ההמלצה תהיה לפנות לבית הדין.
תביעת מזונות ילדים ואישה, הגדלת מזונות ילדים, הפחתת מזונות ילדים,
תביעת מזונות אישה מוגשת ע"י האישה ובאם תזכה בתביעה, מזונותיה ישולמו לרוב, עד מתן הגט. קיימים מקרים בהם אישה יכולה לתבוע מזונות אישה גם לאחר הגירושין, וזאת על מנת להמשיך ולחיות ברמת החיים אשר ניהלה במהלך הנישואין. באם האישה עובדת ומשתכרת או יש לה מקור הכנסה, אזי הבעל יטען לאי תשלום מזונות עבור האישה. במקרים בהם הבעל סרבן גט, אזי קיימים מקרים בהם יחייבו את הבעל במזונות אישה גם אם האישה משתכרת, וזאת כאמצעי לחץ למתן הגט.
תביעה למזונות ילדים תוגש בדר"כ ע"י האמא. תשלום מזונות ילדים נועדו להבטיח את רווחת הילדים. מזונות ילדים נקבעים על פי מספר קריטריונים: מצבו הכלכלי של האב, צרכי הילדים במהלך הנישואים, גילאי הילדים. בין גיל 18 עד לתום השרות הצבאי, דמי המזונות יופחתו לשליש מהסכום שהיה.
מלבד תשלום דמי מזונות, על האב להשתתף במחצית מעלויות הוצאות חריגות, כגון: טיפולים רפואיים אשר אינם בסל הבריאות, חוגים, טיולים וכו'.
הגדלת מזונות ילדים עשויה לנבוע בשל שינוי נסיבות, למשל, במקרה בו הכנסתו של האב גדלה באופן מהותי
או ירידה בזמני השהות.
הפחתת דמי מזונות עשויה לנבוע מפיטורי האב, או ירידה משמעותית בהכנסתו.
תביעת משמורת וזמני שהות,
על פי החוק, קיימת חזקת הגיל הרך עד גיל 6. על פי חזקת הגיל הרך, ילד עד גיל 6 יהיה עם אימו.
קביעת משמורת תקבע עם מי יתגורר הקטין ומי יהיה אחראי על גידולו.
זמני שהות הוא המונח אשר משתמשים בו כיום, לעניין זמני הראייה עם הקטינים. מחלקים את זמני השהות עם הקטינים, בין האב לאם. חלוקת זמני השהות משפיעה על גובה דמי מזונות הילדים. כאשר ההורים מגיעים להסכמות ביניהם לעניין זמני שהות עם הקטינים, הם חוסכים הליך משפטי ארוך וסכסוך קשה.
חלוקת זמני שהות, משפיעה באופן ישיר על גובה דמי מזונות, במקרה של ילדים מעל גיל 6.
משמורת הילדים וזמני השהות יכולים להיקבע בהסכמות בין הצדדים או על ידי בית המשפט בפסק דין. ההחלטה תהיה בהתאם לעקרון "טובת הילד".
חלוקת רכוש ואיזון משאבים,
את חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין, מבצעים על ידי איזון משאבים. באיזון משאבים, לרוב מחלקים את הרכוש באופן שווה בין הצדדים. הערכת שווי הרכוש מתבצעת על ידי אקטואר אשר מחשב את כל נכסי הצדדים, לרבות חשבונות בנק, כל הזכויות וכן החובות. האקטואר מחשב את נכסי הצדדים ומבצע את החלוקה. בנסיבות מיוחדות בית המשפט יורה על חלוקה לא שוויונית. קיימים נכסים אשר אינם נכנסים לאיזון משאבים, למשל, ירושה אשר אינה נכללת באיזון משאבים. רכוש אשר הגיע לידי אחד מבני הזוג, במהלך הנישואין, לרוב ייחשב כרכוש משותף, גם אם נרשם ע"י אחד מהצדדים. נכסים אשר נרכשו ע"י אחד מהצדדים לפני הנישואין, עשויים להיחשב כרכוש משותף, במידה וההתנהלות לעניין הנכס הייתה תוך כוונת שיתוף. לדוגמא, דירה שנרכשה בטרם הנישואין ובן הזוג אשר רכש אותה הפקיד את דמי השכירות בחשבון הבנק המשותף.
פירוק שיתוף
בעת גירושין במקרה בו אין הסכמה בין הצדדים למכירת הדירה, כאשר אחד מהצדדים מעוניין למכור את הדירה, אך הצד השני מסרב, תוגש תביעה לפירוק שיתוף. מטרת תביעה מסוג זה לאכוף את מכירת הדירה על הצד המסרב. כאשר מוגשת תביעה לפירוק שיתוף, בסמכות בית המשפט לכפות את מכירת הדירה. כמו כן, בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים ולהורות לו למכור את דירת הצדדים. לרוב, במקרה בו בית המשפט ממנה כונס נכסים, הוא יקבע את שכר טרחתו של כונס הנכסים, אשר נקבע בדר"כ באחוזים.
תביעת כתובה, סרבנות גט ,
בכתובה מצוינות חובות הבעל לאישה וכן הסכום עליו יהא לשלם לאישה במידה ויתגרש ממנה. בעת גירושין קיימת האפשרות בידי האישה להגיש תביעה ולתבוע כתובתה. במקרה של תביעה מסוג זה, הבעל ינסה לטעון כי האישה לא זכאית לכתובה וינסה להוכיח קיומו של אחד מהמקרים בהם האישה לא תזכה לכתובה. לדוגמא, אישה אשר בגדה בבעלה, לא תהיה זכאית לכתובה. באם הבעל עזב את האישה לטובת אישה אחרת, או הפגין כי האישה "מאיסה עליו" ואינו רוצה בה עוד. הדעה הרווחת כיום, היא כי נשים לא מקבלות את הכתובה. אך כיום נשים תובעות את כתובתן ואף במקרים המתאימים מקבלות את סכום הכתובה, או לעיתים חלק ממנו.
סרבנות גט – זהו מקרה בו בדר"כ הבעל מסרב להעניק גט לאשתו, בכך משאיר אותה עגונה. בידי בית הדין קיימת סמכות להטיל סנקציות על גבר אשר מסרב להעניק גט לאשתו. סרבנות גט פוגעת בנשים בשל איסורים הלכתיים החלים על אישה ואינם חלים על גבר. אישה אשר מסורבת גט, לא תוכל להיות עם גברים אחרים וכן לא תוכל להינשא לגבר אחר וכן לא תוכל להביא ילד לעולם מגבר אחר. שכן, הילד ייחשב ממזר. מנגד, גבר אשר הינו מסורב גט אינו מנוע מלפגוש נשים אחרות ואף יכול להביא ילד לעולם מאישה אחרת ולא תהיה כל השלכה פוגעת על הילד.
בעבר, לא השתמשו בהטלת סנקציות שכן, הגט צריך להינתן מתוך רצון של הבעל ולא מתוך כפייה. במקרה בו גט ניתן מתוך כפייה עשוי להיחשב "גט מעושה". כיום, מטילים קנסות ועוד סנקציות נגד בעל המסרב להעניק גט לאשתו, אף עד כדי מאסר מאחורי סורג ובריח.
עו"ד מקצועי אשר בוחן באופן יסודי את הנסיבות ידע להמליץ לאיזו ערכאה כדאי לגשת במקרה הספציפי.